כחלית ההרים

כחלית ההרים
	כחלית ההרים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	כחליתיים
סוג:	כחלית
מין:	כחלית ההרים
שם מדעי
	Ixiolirion tataricum; ‏Schultes, 1829

כַּחֲלִית הֶהָרִים (שם מדעי: Ixiolirion tataricum) צמח רב-שנתי בעל פקעת (גאופיט) שפרחיו כחולים ממשפחת הכחליתיים שנפוץ בהרים הגבוהים באזור האירנו-טורני - אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי שכמות המשקעים בו 100 עד 400 מילימטרים, והקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג^[1]^[2]^[3]. מין זה הוא הוא יחיד בסוגו ובמשפחתו בישראל, הוא נפוץ בעיקר בשני מקומות מרוחקים: בהר חרמון ברום 1,400 עד 2,200 מטר ויותר עם משקעים של 1,000 מילימטרים, באזור יתיר (בדרום יהודה), בצפון הנגב ובהר הנגב עם זליגה מגב ההר אל מרגלותיו ועד לאדמות הקלות במערב הנגב. הפריחה היא מאמצע מרץ עד תחילת יוני^[4]. האבקה היא באמצעות חרקים^[3]^[5].

טקסונומיה

כַּחֲלִית הֶהָרִים היא מין יחיד בסוגו ובמשפחתו בישראל והיא הופרדה ממשפחת הנרקיסיים למשפחה בפני עצמה, משפחת הכחליתיים שבה סוג אחד ו-4 מינים בלבד^[6]. מלבד כחלית ההרים אף אחד אינו גדל במזרח התיכון.

כחלית ההרים כוללת שני תת-מינים. תת-המין שאינו מצוי בישראל תואר למדע רק בשנת 1984 והוא גדל ממרכז אסיה (קזחסטן, קירגיזסטן) ועד צפון שינג'יאנג.

תת-המין המצוי בישראל תפוצתו הטבעית נעה ממזרח-מרכז אסיה ועד דרום-מערב סיביר ועד מערב ההימלאיה, חצי האי ערב (כולל סיני).

בית גדול ותפוצה

טיפוס התפוצה של כחלית ההרים היא אירנו-טורני. בית גידולו בבתות, בבתות ספר ובתות טרגקנטיות של הרים גבוהים וגדל במדבריות לא קיצוניים ובערבות עשבים ובערבות שיחים. הוא גדל על קרקעות לס וחול בערבות ועל טרה רוסה בבתות. צמח זה עשוי להיות עשב רע בשדות תבואה הנזרעים במדבר.

הוא נפוץ בעיקר בשני מקומות מרוחקים: בחרמון ברום 1,400 עד 2,200 מ' ויותר באזור יתיר ובצפון הנגב ובהר הנגב עם זליגה מגב ההר אל מרגלותיו ועד לאדמות הקלות במערב הנגב. בחגורות הספר בין שתי האזורים הללו כחלית ההרים נדירה ביותר, והיא מצויה גם בגליל העליון, ונדירה במזרח יהודה ובשומרון.

מורפולוגיה

כַּחֲלִית הֶהָרִים היא צמח בעל פקעת (גאופיט) רב-שנתי, קירח, זקוף, גובהו 30 עד 60 ס"מ ואף יותר.

הפקעות קטנות, קוטרם כ-2 ס"מ, והם מכוסים בקליפות עבות וחומות, לבדניות בצדן הפנימי וגלדניות בצדן החיצוני. הפקעות יוצרות מדי שנה 2 עד 4 פקעיות קטנות. הפקעות בעלת שורשים מתכווצים. שורשים או חלקי שורשים מתכווצים נבדלים משורשים רגילים במראה החיצוני. השורשים המתכווצים מושכים את הפקעית כלפי מטה. ראו גם בפרק תרבות כחלית ההרים.

העלים סרגליים, ארוכים, מרזביים ופזורים לאורך הגבעול בעיקר בחלק התחתון שלו^[7]. הנדנים של העלים ארוכים, קרומיים ועוטפים את בסיס עמוד התפרחת בעיקר בחלקו התת- קרקעי. העלים החיצוניים ערוכים בדור קרוב לאדמה ואילו העלים הפנימיים זקופים וערוכים סביב הגבעול^[5].

גבעול התפרחת זקוף ובלתי מסתעף, נושא עלים צרים, דמויי עלי דגן וארוכים, רוחבם כ-5 מ"מ. בסיסו, כאמור עטוף בנדנים קרומיים של העלים.

התפרחת דמוית אשכול או מכבד בבסיס התפרחת מתחל קרומי. מחיק כל אחד מהעלים העליונים יוצאות קבוצות של 2 עד 6 פרחים. החפה של התפרחת, שאורכה מעל ס"מ אחד, שוליה רחבים וקרומיים. מספר הפרחים בכל צמח 3 עד 17 בישראל 2 עד 8 פרחים, בזיקה להתפתחות עמוד התפרחת וגובהו.

עוקץ הפרח קצר ואורכו 10 עד 20 מ"מ.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף פשוט (כותרתי), דמוי משפך, וחסר עטרה, בעלי 6 עלי עטיף כותרתי שערוכים בשני דּוּרִים, הפנימיים רחבים מהחיצוניים.

עלי העטיף מופרדים, אורכם 3 עד 5 ס"מ, צבעם כחול עז ולפעמים סגול עמוק, מוארכים עד אזמליים, קודקודם מתחדד ובעלי 3 עורקים בולטים לעין.

האבקנים 6, הזירים מפורדים עד בסיסם, קבועים על בסיס עלי העטיף, לא שווים באורכם, 3 מהם ארוכים מהשאר^[8].

הזירים סגולים מתחברים לבסיס המאבקים. המאבקים דמויי חץ במעט, אורכם מ"מ אחד, בעלי 2 לשכות הנפתחות כלפי פנים.

השחלה תחתית ונפוחה, בעלת 3 עלי שחלה מאוחים ו-3 מגורות. עמוד שחלה דמויי חוט וסגול. הצלקת מתפצלת ל-3 אונות סגולות.

השליות זוויתיות, הביציות מרובות^[9].

פרי הלקט, מוארך (הקצוות שווים) ועד דמוי אלה (הקודקוד עבה יותר מהקצה השני). הפרי הלקט בן 3 מגורות ונפתח ב-3 קשוות. הקשוות מתפשקות לאחר ההבשלה מראש ההלקט כלפי מעלה.

הזרעים רבים, ביציים עד מוארכים, שחורים ומבריקים.

תרבות כחלית ההרים

כחלית ההרים היא צמח בעל פרחים מרהיבים ביופיים ובצבעם. והם נמכרים כבצלים או זרעים בשם Lavender Mountain Lily. מין זה נוח לגידול בשל עמידותו לשמש ישרה, לקרה ולתנאי קרקע קשים, אך עמוקים. הוא יכול לשמש כצמח קטיף לבית. מגרעותיו הן: תקופת פריחה קצרה, צורך בתוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה, וזאת לאחר התבססותו.

ניסיונות תִּרְבּוּת - סיגול צמח בר לגידול בשדה או בגינה - נעשו בהולנד ובישראל. בישראל נעשו ניסיונות לייצא לאירופה פרחי כחליות, כפרחי קטיף בחודשים מרץ ואפריל. הפרחים נשמרים באגרטל עד ל-20 יום, ובמשך פרק זמן זה נפתחים פרחים נוספים. עונת הקטיף הקצרה מקשה על התבססות הצמח בשווקים.

הריבוי אפשרי באמצעות זרעים ובאמצעות חלוקה:

1. הזרעים הנובטים במהרה גם אם מונחים על פני הקרקע מועט. כבר בשנה הראשונה הנבט צומח כלפי מטה והפקעת הקטנה נוצרת בעומק של 10 עד 12 ס"מ כתוצאה ממשיכתם של שורשיה המיוחדים המכונים שורשים מתכווצים^[10]. בשנים לאחר מכן מלבלבת הפקעת מבסיסה, ואילו ראשה עם שריד עמוד התפרחת מאשתקד מתייבש. בשנה הרביעית או החמשית מגיע הצמח למלוא התפתחותו והפקעת לעומקה הקבוע והסופי, כ-20 עד 25 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ואחר הוא פורח מדי שנה.

2. הריבוי מהפקעות אינו ריבוי ממש אלא התחדשות. פקעת האם יוצרת מדי שנה 2 עד 4 בצלצולים קטנים. משך הזמן העובר מהטמנת הבצלצול לפריחה תלוי בעומק השתילה. הבצלצולים הולכים ומעמיקים משנה לשנה כאמור בסעיף הראשון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כחלית ההרים בוויקישיתוף

כחלית ההרים, באתר NCBI (באנגלית)
כחלית ההרים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
כחלית ההרים, באתר צמח השדה
כחלית ההרים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
כחלית ההרים, באתר GBIF (באנגלית)
כחלית ההרים, באתר The Plant List (באנגלית)
כחלית ההרים, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

^ .Ixiolirion tataricum (Pall.) Schult. & Schult.f, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏24-11-2023
^ .Ixiolirion tataricum (Pall.) Schult. & Schult.f, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² כחלית ההרים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ אבי שמידע מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר כרך ב, ירושלים בית הוצאה כתר 1988, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 248
^ ¹ ² עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 228-9
^ Ixiolirion Fisch. ex Herb., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 526
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל כנה ירושלים 1998, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 805
^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, נרקסיים, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 554
^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 339-341

[1] .Ixiolirion tataricum (Pall.) Schult. & Schult.f, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏24-11-2023

[2] .Ixiolirion tataricum (Pall.) Schult. & Schult.f, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:0-3] ¹ ² כחלית ההרים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[4] אבי שמידע מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר כרך ב, ירושלים בית הוצאה כתר 1988, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 248

[:1-5] ¹ ² עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 228-9

[6] Ixiolirion Fisch. ex Herb., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[7] מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 526

[8] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל כנה ירושלים 1998, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 805

[9] א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, נרקסיים, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 554

[10] א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 339-341

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]